מילים שיכולות לפצוע – ואיך להפוך אותן למילים שמחזקות
כמאמן כדורגל לילדים באריות דדו, אני רואה מקרוב איך מילה קטנה יכולה לשנות הכול. לא פעם אני שומע הורים שקוראים לילד מהצד: “תתאמץ!”, “אל תבכה!”, “לא קרה כלום!”. הכוונה כמעט תמיד טובה: לעודד, לדרבן, לגרום לילד להשתפר. אבל בפועל, לא פעם המילים האלו גורמות לילד להרגיש קטן יותר, חלש יותר, או פשוט לא מספיק טוב. המאמר הזה לא נכתב כדי לגרום לאף הורה להרגיש אשם, אלא כדי לעורר מודעות. אם נדע להחליף אמירות שמחלישות במילים שמרימות, נוכל לבנות אצל הילדים שלנו ביטחון, חוסן פנימי ושמחת חיים, על המגרש ובחיים עצמם.
אמירות מחלישות ומה אפשר לומר במקום
הכוונה להרגיע, אבל בפועל הילד לומד שהרגש שלו לא חשוב ושעדיף להדחיק.
"אני רואה שזה כאב לך. רוצה לספר לי מה קרה?"
אמירה מביישת שמלמדת את הילד להסתיר רגשות. עם הזמן הוא אוגר כעס ותסכול בפנים במקום לשחרר.
"זה בסדר לבכות כשקשה לך. אני כאן איתך."
השוואות מחלישות את הערך העצמי, יוצרות תחרותיות מיותרת ויכולות להרחיק בין אחים וחברים.
"אני אוהב אותך בדיוק כמו שאתה. לכל אחד יש חוזקות שונות."
הכללות מדביקות לילד תווית (“תמיד מפריע”, “אף פעם לא מקשיב”). הוא מתחיל להאמין שזו הזהות שלו, במקום להבין שזה מצב רגעי שאפשר לשנות.
"לפעמים קשה לך להתרכז, אבל אני יודע שאתה יכול להשתפר בזה."
בושה פוגעת בתחושת הערך העצמי. הילד מרגיש שהוא “לא בסדר” בעצם מי שהוא, ולא לומד מה אפשר לעשות אחרת.
"לא אהבתי את מה שקרה עכשיו. בוא נחשוב יחד איך אפשר בפעם הבאה."
המסר לילד הוא שהרגשות שלו לא מתאימים לגילו, מה שמקטין אותו וגורם לו להרגיש לא מובן.
"אני יודע שזה קשה. עם הזמן תלמד להתמודד אחרת, ואני כאן כדי לעזור."
אמירה שמבטלת את הרגש של הילד ומשדרת שהוא “מגזים”. הוא לומד שעדיף לא להביע מה שהוא מרגיש.
"אני מבין שזה מרגיש לך חזק. רוצה לספר לי יותר כדי שאבין אותך?"
סוגרת את ערוץ התקשורת ומשאירה את הילד לבד עם מחשבותיו ורגשותיו.
"קשה לי לשמוע עכשיו, אבל חשוב לי מה שיש לך לומר. נדבר על זה עוד מעט."
מילים שמרפאות - הכוח לעודד ולבנות
אחרי שהבנו אילו אמירות עלולות להחליש, נבחר אחרת. מילים שמכילות, מעודדות, יוצרות קשר רגשי חזק ועוזרות לילד להרגיש שהוא לא לבד:
- “אני גאה בך על המאמץ שלך.”
- “אני כאן בשבילך אם תרצה לדבר.”
- “אני מאמין בך.”
- “אני אוהב אותך תמיד, לא משנה מה.”
